במקרים רבים, מוגשת לבית המשפט, התנגדות לצוואה, במסגרתה, מבקש המתנגד לפסול את הצוואה, באופן מלא או חלקי.
פסילת צוואה אפשרית רק כאשר מתקיימת אחת או יותר מעילות הפסילה, הקבועות בחוק, בהם נטל ההוכחה הוא על המתנגד לקיום הצוואה.
במאמר זה נתמקד בשלושת העילות הנפוצות ביותר: העדר כשרות לערוך צוואה, השפעה בלתי הוגנת ומעורבות נהנה מן הצוואה בעריכתה.
לפי סע' 30 (א) לחוק הוראת צוואה פסולה, כאשר שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית בטלה.
נטל ההוכחה על המבקש לפסול את הצוואה.
מבחני הפסיקה להשפעה בלתי הוגנת:
לפי סע' 30(ב) לחוק, הוראת צוואה שנעשתה מחמת טעות - אם אפשר לקבוע בבירור מה היה המצווה מורה בצוואתו אילמלא הטעות, יתקן בית המשפט לפי זה את דברי הצוואה, אם אי אפשר לעשות כן, בטלה הוראת הצוואה והופכת צוואה פסולה.
לפי סע' 35 לחוק, הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן זוגו של אחד מאלה - בטלה.
מהי מעורבות פסולה?
לפי סע' 26 לחוק, צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול דין או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של הצוואה פסולה.
חלק ניכר מן המקרים של התנגדות לצוואה, עילתם היא העדר כשרות המוריש.
מי לא רשאי לצוות?