חייבים עם דירת מגורים, איך לשמור על הדירה?


כאשר אנו מדברים על חייב שיש לו דירת מגורים, זה יכול להוות חסם כניסה להליך חדלות פירעון.

זאת מכיוון שאם הוא מוכר את הדירה, הוא יכול לסגור את כל החובות שלו.

בבדיקת הליך כזה, נבדוק האם הליך של חדלות פירעון הוא ההליך הטוב ביותר, האם החייב יוכל "לפדות" את הנכס במהלך ההליך או לחילופין, האם לא יהיה מנוס ממכירת דירת המגורים.

סעיף 229 לחוק קובע שכאשר בית המשפט בבואו לבדוק את מכירת הנכס של החייב יצטרך לקיים דיון ולשמוע את החייב ואת הנושים, ובנוסף לכך, יצטרך לעמוד בתנאי סף למכירת בית המגורים (מצטברים):

1. תועלת לנושים מול נזק לחייב (מאזן נוחות).

2. גיל ומצב בריאות החייב.

3. היעדר חלופה מידתית (האם יש לחייב את האפשרות לשלם את החוב בדרך אחרת - לא ממהרים למכור את הדירה).

4. חלופת מגורים (4 שנים + שק"ד).

תקופת הסידור החלופי תקבע לפחות ל-4 שנים, אך במקרים מסוימים, בית המשפט יכול לקבוע סידור חלופי למשך כל חייו של היחיד.

היה ובית המשפט לא משוכנע שכל הנסיבות הללו לא מצדיקות את מימוש הנכס של החייב, הוא יורה שלא לעשות זאת.

חשוב לשים לב!

אם שווי החובות עולה על שווי דירת המגורים, הסיכוי שלא יממשו את הדירה הוא לא גדול.

עם זאת, סעיף 40א(ב) לחוק המקרקעין שולל את תחולת סעיף 33 לחוק הגנת הדייר, במצב שבו דירת המגורים רשומה במשותף על שם בני הזוג, ובית המשפט הורה על פירוק שיתוף בדירה לצורך מכירתה. במצב כזה, יש הגנה נוספת על דירת מגורים של חייבים: סעיף 229 (ג)(3) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018, קובע כי בהליך פשיטת רגל, בית המשפט לא יאפשר מימוש של דירת מגורים של החייב, אלא אם לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו יהיה מקום מגורים סביר באזור מגוריהם התואם את צורכיהם, או שהועמד לרשותם סידור חלופי לתקופה שיקבע בית המשפט (סעיף דומה קיים גם בסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל). כלומר, כדי לממש דירת מגורים, בית המשפט ירצה לוודא שהחייב, ובעיקר בן/בת הזוג וילדיהם, שלרוב לא חטאו בדבר ואינם אשמים בחוב, ייזרקו לרחוב כדי לשלם את החוב. בית המשפט ישקול לעניין זה גם את זהות הזוכה: יש הבדל אם מדובר בזוכה שהוא אדם מן היישוב שהפסיד חלק משמעותי מכספו עקב מעשיו של החייב, לבין מצב שבו הנושה הוא בנק גדול או גוף גדול אחר.

בתיקים החדשים, לאחר כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון בספטמבר 2019, בוטלה אותה הבחנה בין בית מגורים הרשום בטאבו לבין כזה שאינו רשום, ולמעשה במקרים מסוימים ניתן יהיה למכור 50% מהדירה.

כמו כן, לאחר כניסתו של החוק החדש, עדיין ניתן לחייב את אשת החייב לעזוב את הדירה ללא זכות לדיירות מוגנת, כפי שהיה נהוג טרם כניסתו של החוק החדש לתוקף. יחד עם זאת, אישור סופי לכך יינתן על-ידי בית המשפט (כפי שצוין לעיל),שיבחן האם תועלת הנושים עולה על הנזק שעלול להיגרם לחייב ולמשפחתו. בכל אופן, בית המשפט במקרה כזה לרוב יתנה את מכירת הדירה, במציאת דירת מגורים חלופית לחייב ולמשפחתו לפחות לתקופה מסוימת.

נציין כי חייבים המצויים בהליך פשיטת רגל עשויים באופן עקרוני לאבד את בית מגוריהם ומגורי משפחתם. עם זאת, לעורכי דין מנוסים יש לא מעט כלים להילחם בכך, והפסיקה והחוק בעניין מתעדכנים כל הזמן. משום כך, חשוב להיעזר בעורך דין המתמחה בחוק ובפסיקה בנושא פשיטות רגל, אשר יכול להשיג את התוצאה הטובה ביותר לחייבים או לבני משפחתם המעוניינים להגן על דירתם.