שאלות ותשובות

ההוצאה לפועל מהווה הגוף, אשר אמון על ביצוע החלטות שיפוטיות ופסקי דין, גביית חובות ושטרות. כלים וסמכויות, המסורים בידי עובדי ההוצאה לפועל, מאפשרים פירעון שיקים ושטרות לטובת זוכה בפסק דין או אוחז בשטר.

פתיחת תיק הוצאה לפועל מתאפשרת בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל בארץ. הזוכה רשאי לפתוח את התיק בקרבת מקום מגוריו או עסקו ואינו מחויב להגישו לבית המשפט, שנתן את פסק הדין.

שטרות – שיקים, שטרי משכנתא ומשכון וערבות, במידה וניתנה לפי חוק ההוצאה לפועל. מימוש השטרות יהא בדרך בה ממומש פסק דין.

פסקי דין – ההוצאה לפועל מממשת פסקי דין, הכוללים הוראה מעשית לגבי נכסים או חיובים וכן פסקי דין, שהוצאו על ידי בית דין מנהלי או רבני. פסקי דין הצהרתיים אינם ברי מימוש.

ביצוע פסק דין נגד המדינה הינו במתן הוראה מטעם פרקליט המדינה או פרקליט המחוז (כתלות בערכאה, שנתנה את פסק הדין), לחשב הכללי ובה הנחייה להעביר את הכסף לזוכה. סירוב החשב הכללי למלא אחר פסק הדין מצמיח עילת פנייה לבג"צ.

כדי להביא לביטול עיקול בחשבון בנק, יכול החייב לנקוט במס’ דרכים כגון:

1. פנייה לזוכה – יש לפנות לזוכה ולבקש ממנו את ביטול העיקול על חשבון הבנק. מאחר והזוכה הינו “אדון ההליכים בהוצאה לפועל, בפעולה אחת מהירה יוכל לבקש על ביטול פעולת העיקול. לרוב, חייבים מנסים להגיע להסדר עם הזוכה, כדי שזה יורה על ביטול העיקול.

2. איחוד תיקים – ניתן לבקש מרשם ההוצאה לפועל להורות על איחוד תיקי החייב, כך שישלם בכל חודש סך של 3% מכלל חובותיו. לאחר עמידה בצו תשלומים חודשי זה, בדרך כלל רשם ההוצל”פ נעתק לבקשת הביטול.

3. פנייה להוצאה לפועל – ניתן לפנות בבקשה לרשם ההוצאה לפועל, לבקש את ביטול העיקול + נימוק לבקשה + תצהיר. יש להוריד טופס מס’ 214 – “בקשה לביטול / עיכוב / חידוש הליכים והגבלות“, בסעיף 3 לסמן ” ביטול הליכים”, בסעיף 4ה’ לרשום את פרטי חשבון הבנק וכן לרשום הסברים ונימוקים לבקשה. מומלץ לצרף תדפיסי עו”ש ודף ריכוז יתרות.

4. בקשה לצו תשלומים – במידה ואין תיקי הוצל”פ נוספים, ניתן לבקש מרשם ההוצל”פ צו תשלומים, לשלם מס’ תשלומים ולעתור בבקשה לביטול העיקול בצירוף תדפיסי חשבון הבנק. על החייב לעמוד בכל עת בצו התשלומים, אחרת יוחזר העיקול על חשבונו. כדי לבקש צו תשלומים, הרשם יורה להמציא שאלון בחינה כלכלית ומסמכים תומכים כדי לבדוק את היכולת הכלכלית של החייב (לפי סעיף 7א(1) חוק ההוצאה לפועל).

על פי חוק, ישנם נכסים, מטלטלין וכספים של החייב שאסור לעקל אותם. הנכסים המוגנים מפורטים בעיקר בסעיף 50 לחוק ההוצאה לפועל, אך גם בחוקים ותקנות נוספות.
הנה רשימה חלקית של נכסי חייב שחל איסור לעקל:


כספי מזונות – לדוגמא אם אישה שבעלה משלם לה מזונות, נושה של האישה לא יוכל לעקל כספים אלו.

שכר עבודה שלא ניתן לעקל – לפי סעיף 8 לחוק הגנת השכר, לא ניתן לעקל את כל משכורת החייב ויש להותיר לו סכום מסוים, תלוי בגילו ובמצבו המפחתי, בהתאם לחוק הבטחת הכנסה.

מענק כספי דירה – כספים מאת משרד הבינוי והשיכון כמענק השתתפות בשכר דירה.

מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול – סעיף 22 לחוק ההוצל”פ, מונה רשימה של מספר נכסים שלא ניתן לעקל כגון: מיטה, ציוד רפואי, תשמישי קדושה, חיות מחמד, כלי מטבח וכיוצ’.

החוק קובע מס’ נכסים שהם מוגנים מעיקול, מהסיבה שהמדינה רוצה שתהיה לחייב (ולמשפחתו) האפשרות לחיות ולהתקיים בכבוד. אם נביא את החייב לפת לחם, הוא לעולם לא יוכל להחזיר את מלוא החוב ואף עלול לפנות לדרכים לא חוקיות.

את הוצאה לפועל ניתן להשיג בבמרכז המידע הטלפוני, באחד מהמספרים הבאים. 35592* או 073-2055000.

היטל השבחה הוא מס שנוצר בשל השבחת הנכס. מדובר בתשלום חובה אשר משולם לוועדה המקומית לתכנון ובניה או לרשות המקומית בעקבות אישור תכנת בניין עיר (תב"ע), מתן הקלה או התרת שימוש חורג אשר מעלים את שווי הנכס. ההחלטה בנוגע למי משלם היטל השבחה נתונה למשא ומתן בין המוכר לקונה. מקובל כי היטל שהוטל עד מועד החתימה על הסכם המכר, ישולם על ידי המוכר, ואילו היטל שהוטל לאחר מועד החתימה ישולם על ידי הקונה. אולם כאמור עניין זה נתון להחלטת הצדדים.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 נכנס לתוקף ביום 15.09.2019 והוא מושתת על חזרתו של החייב למעגל החיים ושיקומו הכלכלי תוך שחרורו מחובותיו ע”י מתן הפטר.

12 חודשים עד למתן צו לשיקום כלכלי בו צריך לעמוד היחיד בצו התשלומים שנקבע לו. וכעבור שנה נקבעת תוכנית פירעון לעוד כ-3 שנים. סה”כ 4 שנים.
אך ישנם מצבים בהם זה מסתיים עוד לפני.

א. הגבלה על נטילת אשראי.
ב. הגבלה על הקמת תאגיד.
ג. הגבלה מלצאת את הארץ וחידוש דרכון.